פתרונות אי-חום עירוני
הפתרונות המוצעים לרוב הם נטיעת עצים, שימוש בגגות בהירים וירוקים וחומרי ריצוף שאינם סופגי חום. אולם נראה שאפשר וצריך לטפל בבעיה עוד בשלבי התכנון המוקדמים.
לדוגמה, כיום נעשה שימוש נרחב במודלים ממוחשבים של זרימת אוויר (CFD) כדי לבדוק את השפעתם של מבנים גבוהים על עוצמת הרוח במפלס הרחוב. המטרה היא למנוע מטרדי רוח עבור העוברים ושבים. אך ניתן לנתח בעזרת אותם הכלים, תרחישי תכנון שונים ולבחור את אלה שיאפשרו זרימת אוויר טובה יותר ברמה העירונית – ובכך לצמצם את תופעת אי החום כבר בשלב התכנון הראשוני.
מחקרים אחרונים מסין הראו שגישה זו יכולה לשפר משמעותית את מצב אי החום העירוני. נראה ששילוב מוקדם של שיקולים אקלימיים בתהליך התכנון בישראל מתחייב גם כן, הן לאור משבר האקלים והן לאור המחסור בקרקע והצורך בניצול יעיל של המרחב העירוני תוך הפחתת עומסי החום על המשתמשים.
בנוסף, נספח אי חום עירוני בוחן את השפעת התכנון המוצע על השטחים המוצלים בסביבת הפרויקט. המטרה היא לשלב הצללה איכותית שתתרום למיקרו-אקלים נוח יותר באזורי שהייה והליכה. למשל, תכנון נכון של עצים וצמחייה יכול לספק הצללה רצויה בקיץ אך גם חשיפה לשמש בחורף. רוב הרשויות דורשות נספח אי חום עירוני עבור תוכניות בנייה גדולות, הכוללות שטחי חוץ נרחבים.
ניכר כי התייחסות לנושא אי החום צריכה להיעשות החל משלבי התכנון האדריכלי המוקדמים ובמגוון כלים, הן בראייה עירונית כוללת והן בהיבט הממוקד יותר של תכנון הצללה בגבולות הפרויקט עצמו.
