ת”י 1045, או בשמו השני התקן התרמי, פורסם לראשונה בשנת 1979 והיה לתקן הראשון שהתייחס לבידוד מבנים. מאז ועד היום נעשו בתקן שינויים רבים ונוספו חלקים חדשים.
כיום התקן התרמי מאוזכר בחוק התכנון והבניה, דבר אשר הופך תקן זה למחייב.
תקן 1045 מגדיר דרישות מינימליות לבידוד תרמי של מעטפת הבניין לקבלת תנאי נוחות במבנה ומניעת עיבוי במעטפת הבניין. התקן מתייחס לבנייני מגורים, משרדים, בתי חולים, מבני חינוך ובתי מלון.
תפקידה של מערכת הבידוד בבניין
מטרת הבידוד היא לשמור על טמפרטורה יציבה בחללים מאוקלמים וזאת על ידי הגבלת קצב מעבר החום בין חללי הפנים לבין החוץ דרך חלקי מעטפת הבניין. בידוד מעטפת הבניין מאפשר לשמר טמפרטורה יציבה בחללי הפנים ובכך להביא לחיסכון בצריכת האנרגיה ובמניעת עיבוי. מעטפת הבניין כוללת את כל האלמנטים המפרידים בין פנים הבניין, הנקראים חללים מאוקלמים, אל החוץ.
אלמנטי מעטפת כוללים קירות, רצפות וגגות ויש לבודד באופן שונה כל אחד מאלמנטים אלו. בנוסף למעטפת הבניין יש לבודד בין חללים מאוקלמים לחללים לא מאוקלמים גם בתוך המבנה עצמו.
שילובו תקן 1045, (התקן התרמי) בתקן לבנייה בת קיימה (תקן בנייה ירוקה – ת”י 5281)
התקן לבניה ירוקה עוסק בהערכת בניינים בני-קיימה ובדירוגם לפי מידת ההשפעה שלהם על הסביבה.
התקן בוחן נושאים שונים כגון אנרגיה, מים, קרקע ועוד וכחלק מהנושאים הנבדקים נבחן גם נושא האנרגיה אשר לו משקל רב בהערכה הכוללת של הבניין.
התקן לבניה ירוקה (ת”י 5281) עבר עדכון בשנת 2016 וכחלק מעדכון זה יש לעמוד בת”י 1045 (תקן תרמי) כתנאי סף לעמידה בתקן לבניה ירוקה וקבלת אישור לפתיחת תיק והיתר בניה. כלומר, התקן התרמי הפך לחלק אינטגרלי ובלתי נפרד מהתקן לבניה ירוקה.
כחלק מהדרישות בפרק האנרגיה של תקן הבניה הירוקה נדרש להגיש דו”ח המוכיח עמידה בתקן 1045.
הדו”ח מציג בדיקה מקיפה למערכות הבניין.
ישנה חשיבות רבה לטיפול התרמי במבנים וזאת על מנת לייצר נוחות מירבית וחיסכון באנרגיה.
