בניה ירוקה, או בנייה בת-קיימא, הוא מושג ותיק בטרמינולוגיה האדריכלית. בעשור האחרון הצטבר ידע רב אשר נותן את היכולת לשים דגש על איכות התכנון ומאפייניו הירוקים, דבר אשר הפך את המושג בניה ירוקה שגור יותר בקרב מתכננים ויזמים, אך גם עבור אדריכלים ותיקים בניה ירוקה אינה זרה, אם כי שונה במאפייניה הטכנולוגים.
אם בעבר העמדת המבנה, מיקום פתחים, חלונות והתייחסות לאור השמש הייתה מתן התייחסות לתכנון ובניה ירוקה, כיום ההתפתחות הטכנולוגית מציע למתכננים ויזמים מגוון רחב משמעותית של חומרי בניה בעלי מאפיינים ירוקים הניתנים ליישום במבנה וכמובן כלי אבחון וייעול טובים בהרבה מאלו שהיו מוכרים בעבר.
כל אלו ועוד הביאו בשנת 2005 לחקיקת תקן ישראלי לבניה ירוקה (ת”י 5281) בגרסתו הראשונה. מאז התקן עבר רביזיות שונות ומתעדכן מעת לעת. התקן הוא וולונטרי, מלבד בערי פורום ה-15, בהן עמידה בתנאי התקן מחייבת על-מנת לקבל היתר בניה. בין הערים בהן התקן לבניה ירוקה מחייב ניתן למצוא את תל אביב-יפו, נתניה, הרצליה, באר-שבע, רמת-גן ועוד.
תקן הבניה הירוקה (ת”י 5281) מתייחס לסוגי מבנים שונים כגון מגורים, מסחר ומשרדים ומגדיר סטנדרט מינימלי לבנייה ירוקה. חשוב לדעת שלא כל סוגי המבנים מחויבים באישור בנייה ירוקה. הרחבה בנושא תוכלו לקרוא כאן.
דירוג המבנים לפי התקן, מבוסס בשיטה של צבירת נקודות ועמידה בתנאי סף בתחומים שונים כגון אנרגיה, קרקע, מים, חומרים, בריאות, רווחה, פסולת ואף תחבורה.
בשלב התכנון הראשוני יועץ הבניה ירוקה יחד עם האדריכל, היזם ומנהל הפרויקט מחליטים יחדיו על הפרמטרים הירוקים ליישום במבנה המתוכנן לפי התקן הנדרש.
כל פרויקט שונה במאפייניו וכך גם הפתרונות המוצעים על ידי יועץ הבניה הירוקה.
משהוחלט על הפתרונות לביצוע, מתחייב היזם ליישומם בפרויקט לצורך קבלת אישור הבניה הירוקה והיתר הבניה.
כפי שצוין מאפייני הבנייה הירוקה בפרויקט יכולים להיות ממגוון רחב של תחומים כגון שימוש בחומרי בניה בעלי תקן ירוק, מחזור פסולת הבניין המופקת בתהליך הבניה, שימוש בחומרים בעלי מקדם תרמי גבוה, הפרדה בין פסולת יבשה לרטובה, קירבה לתחבורה ציבורית, שתילת עצים ופרמטרים רבים נוספים.
