ביצועים אנרגטיים של מבנים לאחר האכלוס

איש תחזוקה בודק נתוני צריכת אנרגיה ומצבי מערכות בבניין.

לקבלת הצעת מחיר - צרו קשר עכשיו!

כדי לבדוק ביצועים אנרגטיים של מבנים לאחר האכלוס צריך להגדיר יעד צריכה עם גבולות מדידה ברורים, לבדוק את תפקוד המערכות ולנתח נתונים לאורך זמן. את התוצאות משווים להנחות התכנון תוך התייחסות למזג האוויר, לתפוסה ולשעות הפעילות. דירוג אנרגטי ועמידה בתקן בנייה ירוקה 5281 הם חלק מהתכנון והבדיקה, אך אינם מבטיחים סכום קבוע בחשבון החשמל.

בבניין שנמסר זה עתה עשויים לפעול יחד מערכות חדשות, שטחים שטרם אוכלסו וציוד שנשאר בהפעלה ידנית מתקופת העבודות. חשבון החשמל הראשון יכול לעורר שאלות, אבל הוא אינו מסביר לבדו מה גרם לצריכה. כדי למצוא את הסיבה צריך לדעת מה תוכנן, מה הותקן ואיך הבניין מופעל כעת.

מה ההבדל בין דירוג אנרגטי לצריכת החשמל בפועל?

הדירוג האנרגטי מתקבל לפי שיטת הבדיקה ונתוני התכנון של התקן הרלוונטי. למשל, ת״י 5282 חלק 1 עוסק בדרישות תפקוד ובכללי דירוג לבנייני מגורים, לרבות חלקי המעטפת ומכללי הזיגוג. הדירוג אינו תחזית לחשבון החשמל של הדיירים. לצורך השוואה לאחר האכלוס נדרש אומדן צריכה תפעולית שמפרט גם את הנחות השימוש ואת הציוד והעומסים שנכללו בו. מידע נוסף מופיע בעמוד דירוג אנרגטי לפי תקן 5282.

הצריכה בפועל כוללת את האנרגיה שנמדדת בגבול שנבחר: דירה, שטחים משותפים, מערכת מסוימת או בניין שלם. היא מושפעת גם מהמשתמשים ומהציוד שלהם. אם החישוב עוסק בתחום מסוים והמונה כולל תחומים נוספים, השוואה ישירה ביניהם תיתן תמונה מטעה.

במתחם של עירוב שימושים העניין בולט במיוחד. מסחר שפועל עד שעות הלילה, משרדים הפועלים ביום ודירות מגורים אינם בעלי אותו פרופיל שימוש. גם בבנייה רוויה למגורים בלבד, צריכת המערכות המשותפות אינה זהה לצריכת החשמל בתוך הדירות.

מה יכול ליצור פער בין התכנון לתפעול?

פער יכול לנבוע מכמה סיבות, ולעיתים יותר מסיבה אחת פועלת באותו זמן. לצורך הבדיקה כדאי להפריד בין שלוש קבוצות:

  • הנחות שימוש שהשתנו: שעות פעילות, תפוסה או ציוד שלא נכללו באומדן המקורי.
  • הבדלים בין המתוכנן למבוצע: מוצר חלופי, שינוי במעטפת או מערכת שתצורתה שונה מזו שנבחנה.
  • אופן ההפעלה: לוחות זמנים, ערכי יעד, חיישנים או פקודות ידניות שלא הוחזרו למצב הרגיל.

ההפרדה עוזרת לבחור את הבדיקה הבאה. אם משרד פועל יותר שעות מאלה שנכללו בתחזית, נדרש לבחון מחדש את הנחת השימוש. אם שעות הפעילות זהות אך המערכת פועלת גם כשהשטח ריק, צריך לבדוק את לוגיקת הבקרה ואת הסיבה להפעלה.

מדריך CIBSE TM54 עוסק בהערכת צריכה תפעולית כבר בשלב התכנון, כולל הנחות שימוש ובחינת תרחישים. זו מסגרת מקצועית בין־לאומית שאפשר ללמוד ממנה; היא אינה דרישה ישראלית אוטומטית. הנקודה המעשית היא לשמור את ההנחות יחד עם התוצאה, כדי שההשוואה לאחר האכלוס תהיה מובנת.

איך מגדירים יעד שאפשר לבדוק לאחר המסירה?

יעד צריכה צריך לציין מה הוא כולל ובאיזו תקופה הוא נבחן. למשל, אם הוא מתייחס לחשמל בשטחים המשותפים, צריך להגדיר אילו מערכות נכללות בו ואם יש שימושים שמוזנים מאותו חיבור אך שייכים למסחר. יש להגדיר גם את השטח שלפיו מחשבים את מדד הצריכה.

מדד נפוץ הוא צריכת אנרגיה ביחס לשטח ולזמן, כגון קוט״ש למ״ר לשנה. אפשר להיעזר בו להשוואה, בתנאי שהמונים, השטחים והשימושים תואמים. אין משמעות רבה להשוואת מדד של מגדל משרדים מאוכלס במלואו למדד של מתחם שבו מחצית השטחים עדיין ריקים, בלי להתייחס להבדל.

כשיש מערכת סולארית, יש להבחין גם בין צריכת האנרגיה הכוללת לבין רכישת חשמל מהרשת. ירידה ברכישה יכולה לנבוע מייצור מקומי ולא משיפור בתפקוד המערכות. לכן צריך להגדיר מה מודדים ואיך מפרידים בין ייצור, צריכה וייבוא מהרשת.

מהו Commissioning ומתי מתחילים אותו

Commissioning הוא תהליך מתוכנן של בדיקה, אימות ותיעוד תפקוד מערכות הבניין מול דרישות הפרויקט. הרצת המערכות היא חלק ממנו. הגדרת היעדים ותוכנית הבדיקות מתחילה כבר בתכנון, כדי שיהיה ברור מה צריך לבדוק בהתקנה, במסירה ובהפעלה.

במהלך התהליך בוחנים את התכנון ואת המסמכים, בודקים את ההתקנה ומבצעים בדיקות תפקוד בתרחישים שהוגדרו. כך אפשר לבדוק, למשל, אם שעות הפעלת המיזוג תואמות לשימוש במבנה ואם פקודת הבקרה מגיעה לציוד הנכון. ליקויים שנמצאו נרשמים ומועברים לתיקון ולבדיקה חוזרת.

המסגרת של ASHRAE לתהליך Commissioning כוללת גם תיעוד והכשרת צוות התפעול. היקף הבדיקות בפרויקט בישראל נקבע לפי הדרישות החלות וההתקשרות המקצועית. אין להסיק שכל בדיקה המוזכרת במסגרת בין־לאומית היא חובה בכל בניין בארץ.

אילו מערכות כדאי לכלול בבדיקות לקראת המסירה?

הבחירה נעשית לפי המערכות המותקנות והיעדים שנקבעו. בתחום האנרגיה היא יכולה לכלול מיזוג ואוורור, תאורה ובקרת תאורה, מערכות מים חמים, משאבות ומערכות ייצור אנרגיה, כאשר הן קיימות. נבדקים גם החיישנים, המונים ורצפי ההפעלה הדרושים להערכת התפקוד.

יש להגדיר מי מבצע כל בדיקה, אילו מדדים נרשמים ומה נחשב תוצאה תקינה. בדיקות אנרגיה אינן מחליפות בדיקות בטיחות או אישורי מסירה אחרים. אין לשנות תפקוד של מערכת הנדרשת לבטיחות, לאוורור או לתברואה כדי להשיג יעד צריכה, בלי בדיקה ואישור של המתכנן האחראי.

איך מערכת BMS עוזרת לזהות הפעלה מיותרת?

מערכת ניהול מבנה, BMS, מרכזת בקרה על המערכות שחוברו אליה. בהתאם לתכנון וליכולות שלה, היא יכולה לתעד זמני פעולה, טמפרטורות, מצבי ציוד והתראות. חיבור למונים מתאימים מאפשר לשלב גם נתוני צריכה. כדי להסתמך על הנתונים, מוודאים שהחיישנים והמונים משויכים נכון ושיש מי שבודק את המידע.

אפשר להתחיל בבחינת שעות שבהן השטח אמור להיות לא פעיל. אם נראית צריכה חריגה, בודקים אילו מערכות פעלו ומדוע: צורך תפעולי אמיתי, לוח זמנים שגוי או פקודה ידנית. לא כל צריכת לילה היא בזבוז, משום שיש מערכות שחייבות להמשיך לפעול. הבדיקה צריכה לזהות את הצריכה הנחוצה ואת החריגה ממנה.

כדאי לסכם מראש מי מקבל את ההתראות, מי בודק אותן והיכן מתעדים את הטיפול. למשל, אם המיזוג במשרד ממשיך לפעול אחרי שעת הסגירה, בודקים את לוח הזמנים ואת מצב הפקודה הידנית מול השימוש בפועל. לאחר תיקון מאומת בודקים שוב את שעות הפעולה ואת נתוני הצריכה. מידע מקצועי על ניטור ואבחון תקלות מופיע בפרסום משרד האנרגיה האמריקני על יכולות מערכות מידע לניהול אנרגיה.

מה מודדים בנפרד בבניין גדול?

תוכנית המדידה צריכה לאפשר לזהות מקור צריכה ולקבל החלטות. אין צורך להוסיף מונים בלי מטרה מוגדרת, אך גם מונה ראשי אחד עלול להקשות על ההבחנה בין שימושים שונים.

תחומי מדידת אנרגיה בבניין
תחום מדידה מוצע מה אפשר ללמוד מה צריך להגדיר מראש
מערכות משותפות בבניין מגורים הפרדת הצריכה המשותפת מצריכת הדירות אילו עומסים כלולים במונה
מסחר ומשרדים במתחם מעורב שימושים התאמת הצריכה לשעות הפעילות של כל שימוש גבולות המדידה ומערכות משותפות
מערכות עתירות אנרגיה לפי מאפייני הבניין איתור התחום שדורש בדיקה ממוקדת מדידה בפועל או שיטת אומדן מזוהה
מערכת סולארית או ייצור מקומי אחר הפרדה בין ייצור לבין צריכה ורכישה מהרשת מיקום המונים וכיוון זרימת האנרגיה

נתון מדוד ואומדן מחושב צריכים להיות מסומנים באופן שונה. אם מערכת הבקרה מחשבת צריכה מתוך שעות עבודה והספק משוער, יש לומר זאת. הנתון יכול לסייע בבדיקה, אך אין להציגו כאילו נמדד במונה אנרגיה.

איך בודקים את התוצאות לאורך השנה?

לאחר שהבניין מתחיל לפעול, בודקים את הנתונים מול התפוסה ושעות השימוש בפועל. משווים תקופות מתאימות ומביאים בחשבון את מזג האוויר. כדאי לתכנן מעקב שמכסה את עונות השנה ושימוש מייצג במבנה, בלי להמתין לסיומו כדי לטפל בתקלה ברורה. בחישוב תכנוני בישראל משתמשים בנתוני האקלים המתאימים לאתר; בהשוואה תפעולית מתייחסים למזג האוויר בתקופת המדידה.

בחינת חיסכון דורשת בסיס השוואה והגדרה של ההתאמות הנדרשות. הנחיות מדידה ואימות, כגון אלה של משרד האנרגיה האמריקני, מבחינות בין בדיקה של מערכת מסוימת לבין בדיקה של המבנה כולו. בחירת השיטה צריכה להתאים לשאלה שרוצים לענות עליה ולנתונים הזמינים.

כאשר נמצאה חריגה, מתעדים את האבחנה, את השינוי שבוצע ואת תוצאת הבדיקה החוזרת. חישוב ההשפעה על העלות נעשה לפי הצריכה והתעריפים הרלוונטיים. שינוי בסכום החשבון לבדו אינו מדד מספק לשינוי בביצועים האנרגטיים.

מי אחראי לבדיקה לאחר המסירה?

כדאי להגדיר את האחריות עוד בהתקשרויות התכנון והביצוע. בעל המבנה או הגורם המנהל צריך לדעת מי מרכז את תוכנית הבדיקות, מי מספק נתונים ומי מטפל בממצאים. היועצים, הספקים והקבלנים פועלים לפי תחומי אחריותם והיקף ההתקשרות שנקבע.

כאשר מתגלה פער בצריכה, פונים לגורם שנקבע לרכז את ביצועי האנרגיה או ניהול המבנה. אוספים תוכניות, הנחות חישוב ונתוני שימוש וצריכה, ומערבים את המתכננים והספקים לפי הממצא. בחירת איש המקצוע תלויה בשאלה אם נדרשת בדיקת מעטפת, מערכות, בקרה או שילוב ביניהן.

בתיק המסירה רצוי לכלול את מסמכי התכנון המעודכנים, תוצאות הבדיקות, רשימת נושאים שנותרו פתוחים והוראות הפעלה ותחזוקה. אם נקבע מעקב בתקופת ההרצה, צריך לציין את משכו ואת תכולתו. ליווי בנייה ירוקה אינו כולל אוטומטית שירות מתמשך לאחר האכלוס.

כיצד תקן 5281 משתלב בבדיקת ביצועי הבניין?

ת״י 5281 כולל תחומי תכנון וביצוע שונים, ובמידע המשרד להגנת הסביבה נכללים גם בדיקות לפני מסירה ומדריך למשתמש. את הדרישות המדויקות בודקים לפי חלק התקן, גרסתו ומאפייני הפרויקט. אין להחליף את הבירור הזה בהנחה שקבלת אישור ההתאמה מוכיחה עמידה ביעד צריכה תפעולי מסוים.

» עמוד תקן בנייה ירוקה 5281 מפרט את מסגרת הליווי והבדיקה. לצד העבודה לקבלת האישורים, הגדרת מטרות תפעוליות ותוכנית מדידה מאפשרת לבעל המבנה לדעת מה לבדוק גם אחרי שהבנייה הסתיימה.

תכנון אנרגטי ובנייה ירוקה עם אוורגרין

באוורגרין אנחנו משלבים ייעוץ בנייה ירוקה, ייעוץ תרמי וייעוץ אנרגטי בתיאום עם צוותי התכנון והביצוע. במסגרת העבודה על פרויקט חדש, הגדרה ברורה של נתוני המעטפת והנחות החישוב עוזרת לצוות להבין בהמשך על מה התבסס התכנון ואילו שינויים דורשים בדיקה.

מתכננים פרויקט מגורים, משרדים, מסחר או מבנה ציבור?

פנו לצוות אוורגרין כדי לתאם את הייעוץ התרמי והאנרגטי עם הליווי לפי תקן 5281 כבר בשלב התכנון. שתפו אותנו בייעודי המבנה, בשלב הפרויקט וביעדים שהגדרתם, ונבחן איתכם את צורכי הייעוץ ואת הצעדים הנדרשים להמשך.

צוות אוורגרין יועצים עוסק בליווי בנייה ירוקה ובתחומי סביבה בפרויקטים ברחבי הארץ.

תגיות

קטגוריות

אנו ב-EVERGREEN מתמחים במתן שרותי ייעוץ בניה ירוקה, תכנון
אדריכלי וליווי פרויקטים – נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה!

מחפשים יועץ סביבתי?

היועצים של אוורגרין EVERGREEN ילווה אתכם לכל אורך התהליך בהתאם לדרישותיכם ולמסגרת התקציבית של הפרויקט. בעזרת תכנון נכון ומוקדם ניתן להשיג את אישור הבניה הירוקה במהירות, בהתאמה לכל תקציב בצורה יעילה ומבוקרת שאינה מתפשרת על איכות התוצר הסופי!

 

אדריכלים, יזמים, מפקחים ומנהלי פרויקטים –

בכל שאלה אנחנו כאן – אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר!

לקבלת הצעת מחיר - צרו קשר עכשיו!

דילוג לתוכן